תאונות דרכים

מהי תאונת דרכים?

התשובה האינטואיטיבית של רובנו תהיה, פגיעה מרכב כהולך רגל או פגיעה של רכב צד ג' ברכב בו נסענו אולם בפועל, התשובה מורכבת בהרבה וכוללת שלל אירועים שרובנו לא היינו חושבים שהם עשויים להיחשב כתאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

ניקח למשל מקרה של אדם ההולך לו על המדרכה או חוצה כביש ולפתע מכונית דוהרת לה במהירות לכיוונו והוא נבהל, נופל ונפגע. המכונית לא פגעה בו ולא היה כל מגע פיזי בינו ובין המכונית.

עתה נשאל האם אירוע כזה של בהלה מרכב מהווה "תאונת דרכים"? האם אותו אדם זכאי לתובע את נהג הרכב על נזקיו?

התשובה, "על רגל אחת", הינה שתלוי מה גרם לנפילה, כאשר במקרה כזה יש להוכיח, בין היתר, קשר סיבתי ממשי בין הרכב ונסיעתו לבין הנפילה. בעניין זה אפנה לת"א 22205-04-15 פלוני (קטין) נ' קרנית וכלל בע"מ (פורסם בנבו), ניתן ביום 30/1/20, כדלהלן:

"… במקרים שבהם לא מתקיים מגע פיזי בין הרכב לבין הנפגע, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות, לבחון כל מקרה לגופו ולהשתכנע כי נסיבות התאונה מהוות תאונת דרכים…

… במקרה שלפני, הרכב היה כאמור בעמידה בצומת לפני פניה לרחוב אחר. הרכב לא הגיח ולא דהר. על כן, לא נשקף ממנו כל סיכון תחבורתי על התובע שמא יפגע בו. הרכב צפר לתובע בהיכנסו לצומת עת רצה (התובע) להיכנס לנתיב הנגדי תוך שהוא חולף או עתיד לחלוף על פניו. הבהלה אם כן, של התובע אינה מעצם נסיעת הרכב. מדובר למעשה בתחושה סובייקטיבית של התובע, ותו לא.

… בפסק הדין בעניין ע"א (המחוזי – ת"א – יפו) 4049/04 מיטב מור נ' קרנית, מיום 13.12.2005, קבע בית המשפט המחוזי, בין השאר כי "יש לזכור כי על-פי הפסיקה, על בית המשפט להשתכנע, במקרה של תאונה ללא מגע, כי קיים קשר סיבתי ממשי בין הרכב לבין הנפילה, וכי נסיעת הרכב היוותה את הסיבה הממשית לאירוע.

באותם מקרים שבהם בתי המשפט הכירו בקיומו של קשר סיבתי בין השימוש ברכב מנועי לבין בהלה של הולך רגל והחבלה הגופנית שנגרמה לו ללא מגע פיזי ביניהם, דובר שם על תאונות שבהם הרכבים היו בעת נסיעה…" [ההדגשה אינה במקור]

משביססנו  כי "תאונת דרכים" אינה בהכרח מה שחשבנו, הרי שאם ארע אירוע תאונתי כזה או אחר, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום.