… במקרה שלפני, הרכב היה כאמור בעמידה בצומת לפני פניה לרחוב אחר. הרכב לא הגיח ולא דהר. על כן, לא נשקף ממנו כל סיכון תחבורתי על התובע שמא יפגע בו. הרכב צפר לתובע בהיכנסו לצומת עת רצה (התובע) להיכנס לנתיב הנגדי תוך שהוא חולף או עתיד לחלוף על פניו. הבהלה אם כן, של התובע אינה מעצם נסיעת הרכב. מדובר למעשה בתחושה סובייקטיבית של התובע, ותו לא.

… בפסק הדין בעניין ע"א (המחוזי – ת"א – יפו) 4049/04 מיטב מור נ' קרנית, מיום 13.12.2005, קבע בית המשפט המחוזי, בין השאר כי "יש לזכור כי על-פי הפסיקה, על בית המשפט להשתכנע, במקרה של תאונה ללא מגע, כי קיים קשר סיבתי ממשי בין הרכב לבין הנפילה, וכי נסיעת הרכב היוותה את הסיבה הממשית לאירוע.

… באותם מקרים שבהם בתי המשפט הכירו בקיומו של קשר סיבתי בין השימוש ברכב מנועי לבין בהלה של הולך רגל והחבלה הגופנית שנגרמה לו ללא מגע פיזי ביניהם, דובר שם על תאונות שבהם הרכבים היו בעת נסיעה…" [ההדגשה אינה במקור]

משביססנו  כי "תאונת דרכים" אינה בהכרח מה שחשבנו, הרי שאם ארע אירוע תאונתי כזה או אחר, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום.