הכלב הוא חברו הטוב של האדם, אולם לצערנו יש מקרים בהם מסיבה כזו או אחרת כלב יכול לפגוע או אפילו לתקוף. אם כן מה הדין בתביעות בגין היזק ע"י כלב?
סע' 41א' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע, כדלהלן:
"בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים"
הסעיף מטיל אחריות חמורה על בעלי הכלב ו/או המחזיקים בו ואין זה משנה אם הם התרשלו או לא.
עוד אדגיש כי מספיק שמתקיים קשר סיבתי בין התנהגות הכלב לבין נזק הגוף ועל כן אין זה רלבנטי אם למשל, הכלב התנפל על כלבים אחרים ולא על הנפגע בעצמו [ראה ת"א 11938-05-20 פלוני נ' נטלי ביטון ניתן ביום 6/6/22] ויתר על כן, היקף האחריות כולל כל סוג התנהגות שמקורו בכלב ואין צורך בקיומו של מגע פיזי דווקא [ראה ת"ק 36474-12-21 פלוני נ' אלירן עזרי, ניתן ביום 24/4/22].
חרף האחריות החמורה הנ"ל, ישנם מקרים הקבועים בסע' 41ב' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בהם לבעלי הכלב ישנה הגנה במקום בו הנפגע תרם באשמו לנזק בעוד שהבעלים או המחזיק לא יכול היה למנוע אותו באמצעים סבירים, וזו לשון הסעיף:
"בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה –
- התגרות של הניזוק בכלב;
- תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו;
- הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים."
מטרת החריגים היא למנוע אבסורד בו הכלב תוקף, בין היתר, לשם הגנה עצמית. אדגיש כי הנטל להוכחת קיום החריגים רובץ על הנתבעים (הבעלים ו/או המחזיקים של הכלב).
מעבר להגנות הנ"ל, לאור קיומו של סעיף 41ג' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שעניינו "שמירת דינים", הרי שניתן אף להחיל על מקרים כנ"ל, בין היתר, טענות של "אשם תורם" מצד הנפגע [ראה ע"א 2432/08 לוסיאן גלרטר נ' דבורה גוגנהיים ניתן ביום 04.01.09] וכן הגנה שעניינה "הסתכנות מרצון" שבסעיף 5(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
כך לדוגמא, אם אדם מתקרב לכלב ומנסה ללטף אותו, חרף אזהרות מצד הבעלים שיכול והכלב ינשוך, ניתן יהיה לטעון כי הנפגע "הסתכן מרצון" או שקיים בעניינו "אשם תורם", ראה:
בת"א 6850-06 א.נ.(קטינה) נ' אספניולי אלהאם (ניתן ביום 19.12.10) בית המשפט קבע כי לא הוכח שהתובעת התגרתה בכלב כשהטענה הייתה שהתובעת עשתה לכלב סימנים עם האצבעות.
בת"א 47229-06 טישנקו איגור נ' בלומנפלד שלום (ניתן ביום 14.04.11), דחה בית המשפט את טענת ההתגרות על אף שהתובע הפר את הוראת מעבידו שלא להתקרב לכלב הקשור וקבע שהקרבות אל הכלב ליתן לו מים לא תחשב כהתגרות.
כמובן שיש לבחון כל מקרה ונסיבותיו.
